רמת המוכנות למצבי חירום של העורף הישראלי בעייתית 

רמת המוכנות למצבי חירום של העורף הישראלי בעייתית

חיפה היא בירת צפון ישראל. כל מה שקורה באזור הצפון ובוודאי בסמוך לחיפה משפיע וישפיע על העיר חיפה מהיבטים כמו: היערכות לוגיסטית, מיגון, סיוע בין רשויות מקומיות ועוד.

לא התיימרנו לעסוק בגורמים הרבים מאוד המופקדים על המוכנות לעתות חרום, אלא בהיבט המוכנות של טיפול באוכלוסייה בעת חרום. האתגר הוא גדול, ההתקדמות חייבת להיות מואצת. גם התקצוב וההשקעות.

המצב מחייב ליצור היערכות מתאימה שתתאפשר לקהילות ולתושבי הצפון יכולת עמידה / חוסן אישי וחברתי. מתקפת טילים על צפון המדינה עלולה להעמיד את קברניטי הממשלה בפני אסון, כפי שגולדה מאיר עמדה בעקבות מלחמת יום כיפור 1973 .

דו"ח מבקר המדינה שפורסם במדיה  רק מחזק את העובדה שלמכלול הטיפול באוכלוסייה יש בעיה בתרגול, בנוהלי הפעלה לעתות חירום, באיסוף מידע מפורט אודות האוכלוסייה הנזקקת ובהקמת צוותי התערבות רב-מקצועיים. ברשויות שנבדקו וברשויות רבות נוספות שמשרד מבקר המדינה אסף מידע בדבר היערכותן לעתות חירום ותפקודן בימי המלחמה, לא הייתה היערכות מקדימה לחלוקת מזון לתושבים בעתות חירום, בבחינת מהו היקף כוח האדם וכמה כלי רכב וזמן דרושים למילוי משימה זו. 92% מאזרחי המדינה ואזרחי חיפה בכללם, חיים במרחב האורבני, שמתאפיין בצפיפות אוכלוסין גבוהה. בחמש הערים הגדולות במדינה יחד מתגוררים מעל לשני מיליון תושבים. מאפייני התכנון בערים כוללים הפרדה, בדרך-כלל, בין אזורי מגורים ואזורי תעשייה, ובשנים האחרונות קיימת בנייה רבה לגובה, בפרט בגוש דן ובחיפה. המרחבים הכפריים, כגון אלה המצויים לרוב באזורי הנגב והגליל, מתאפיינים בשטחים פתוחים, בישובים קטנים ובשדות חקלאיים.

למעשה, 50% משטחה של המדינה איננו מיושב או מעובד. 27% משטחה הוא חקלאי ו- 6% מיוער. שיעור האוכלוסייה המתגוררת בישובים כפריים קטן, יחסית, ועומד בישראל על כ- 8% בלבד. בשיקולי הפעולה של פיקוד העורף נלקחים בחשבון שיקולי השטח ופריסת תשתיות מסכנות אוכלוסייה.

על תשתיות אלו נמנים מתקנים אסטרטגיים, כמו בתחם רפא"ל בחיפה, מתקנים חיוניים, בסיסי צה"ל, אתרי פריסה ושטחי כינוס, מרכזי שליטה ובקרה וסמלי שלטון, מפעלים המחזיקים חומרים מסוכנים וכדומה.

מערכי הצלה בעורף הסביבה האזרחית שפועלים הינם משטרת ישראל, כיבוי אש, מד"א, רשויות מקומיות, פקוד העורף, יחידות עורפיות של צה"ל הפועלות בעורף הצבאי, המטה הכללי, רשות החירום הלאומית ומשרדי הממשלה.

מכלול הטיפול באוכלוסייה בשגרה ובחרום נמצא כלקוי במלחמת "צוק איתן". למרות קיומם של נהלים והנחיות באשר לטיפול באוכלוסייה, המצב בשטח מדאיג למדי: בנוהל הטיפול באוכלוסייה, בחלק מהרשויות לא נקבעו או שלא פורטו נוהלי עבודה להפעלת מכלול הטיפול באוכלוסייה ולטיפול באוכלוסייה בשעת חירום.

תימוכין ניתן למצוא בדו"ח מבקר המדינה שפורסם במדיה בשנים האחרונות, נמצא כי רמת המוכנות למצבי חירום של 97 מתוך 257 הרשויות המקומיות בישראל שמהווים 37%, היא נמוכה עד בינונית, והמבקר הגדיר זאת כתמונה חמורה.

בחינה כזאת אמורה לקבוע את התשומות הנחוצות לגודל של אוכלוסייה מסוימת, לרבות היקף כוח האדם הדרוש למילוי המשימה; מספר כלי הרכב וגודלם; הזמן הדרוש למילוי המשימה. רוב הרשויות המקומיות בצפון לא הקימו בשנים האחרונות, ועדה לתיאום ארגון ההתנדבות, לשכה להכוונת מתנדבים, ומוקד מידע למתנדבים.

תרגול הרשויות המקומיות לעתות חירום נמצא לוקה. ברשויות שנבדקו כמעט ולא נעשו בשנים האחרונות תרגילים ברמת השטח קרי תרגיל משולב. נמצא כי עיריות בצפון ישראל לא ריכזו מידע בנוגע לאוכלוסייה כמו אוכלוסיות נזקקות בעלות צרכים מיוחדים, לרבות כתובותיהם. גם הכנת מאגר נתונים ממוחשב על בסיס מידע זה לוקה.

ביחידות קישור לרשויות המקומיות שנועדו להיות גוף שיקשר בין הרשויות המקומיות לבין צה"ל או פיקוד העורף, נמצא כי חלק מיחידות קישור לרשויות המקומיות באזור הצפון לא מאוישים לפי תקן כוח האדם שנקבע להם.

יחידות קישור לרשויות המקומיות כמעט ולא התאמנו בשנים האחרונות ולא השתתפו בתרגילי מל"ח שנעשו ברשויות המקומיות.

לדעתנו, תקציב הביטחון ותפיסת הביטחון חייבים להיות בהתאם לנוכח האיום של מלחמה בחזית הצפונית, כאשר ברור שחיפה על שלל נקודות התורפה הפגיעות אשר בתחומה תהיה במוקד. מכלול הטיפול באוכלוסייה ומטה החירום של העירייה, חייבים להגביר את כמות ותדירות תרגול העבודה המשותפת עם כוחות פיקוד העורף בכל הקשור להגשת סיוע לאוכלוסייה בתחומים שונים. לא יספיקו נוהלי הפעלה לעתות חירום. אנשי פיקוד העורף אמונים על כך תוך שיתוף עם נציגי העירייה.

לא התיימרנו לעסוק בגורמים הרבים מאוד המופקדים על המוכנות לעתות חרום, אלא בהיבט המוכנות של טיפול באוכלוסייה בעת חרום.